פסק-דין בתיק ב"ל 47934-06-11

1.      בפני ערעור על החלטת הוועדה לעררים (קביעת דרגת אי כושר) מיום 5.6.2011, אשר קבעה כי המערערת איבדה 65% מכושרה להשתכר (להלן: הועדה).

העובדות

2.      המערערת ילידת 1959 סובלת מבעיות רפואיות שונות.

3.      ביום 22.2.2011 קבעה ועדה רפואית לעררים כי למערערת נכות משוקללת בשיעור 71%, בין היתר, בגין השתלת כליה וצניחת רחם  (מש/1א' ו-מש/1ב').

4.      בעניין כושר השתכרותה של המערערת ניתנו חוות דעת משלושה גורמים שונים:

4.1.   הגניקולוג היועץ לוועדה הרפואית לעררים קבע ביום 21.12.2010 כי להערכתו המערערת מסוגלת ל "עבודה קלה ללא הרמת כובד וללא עמידה" (מש/1).

4.2.   רופא מוסמך קבע בחוות דעתו כי המערערת מסוגלת לעבודה חלקית בתנאים מיוחדים "ללא מאמץ גופני" (מש/3).

4.3.   פקידת השיקום המליצה ביום 4.5.2011 לראות המערערת כמי שאיבדה 65% מכושרה להשתכר (מש/2) ונימקה המלצתה באופן הבא:

"אשה הנראית כפי גילה מטופחת. אשר סיפרה שעבדה כמנהלת חנות בקסטרו. היא היתה חולת כליות ועברה השתלה לפני 10 שנים וחזרה לעבוד לקסטרו עד שהיתה לה תאונת עבודה. ואז פנתה למחלקת שיקום. נשלחה על פי בקשתה ללמוד הישומים מחשב + פקידות למרכז שיקום תל גיבורים. בתום הלימודים ע"פ דבריה לא מצאו לה עבודה ומתלוננת על החמרה של המצב הרפואי.

נוצר פער בין התחושה שלה שלא מסוגלת לשום דבר כי לא קלטה מספיק את השימוש במחשבים. ע"פ התרשמותי הנ"ל מסוגלת לעבוד לפחות במשרה חלקי מספר שעות ביום".

5.      ביום 5.6.2011 התכנסה הועדה לעררים לעניין אי כושר לדון בעניינה של המערערת (להלן: הועדה). הועדה שמעה את המערערת וקבעה כך:

"בת 52.

הועדה עיינה בפרוטוקול רפואי ובפירוט סעיפי הליקוי המפורטים בו וכן עיינה בדו"ח פ. שיקום. לדעת הועדה במצבה הרפואי הנוכחי כשירה לעבודה בישיבה בעבודות כגון: טלמרקטינג, תמלילנית, פקידת מודיעין בחברות ומוסדות, כל זאת בהיקף חלקי כפי שנקבע בדרג I . כל זאת בקרבת שירותים. הועדה דוחה את הערר".

6.      על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.

טענות הצדדים

7.      המערערת טענה כי קביעת הועדה לפיה היא מוגבלת לעבודה בקרבת שירותים מצביעה על אובדן מוחלט של כושר ההשתכרות; כי סוגי העבודות שפירטה הועדה בהחלטתה הן במהותן עבודות עם קהל המגבילות את גישתה של המערערת לשירותים; כי הועדה התעלמה מנכותה הנפשית של המערערת בשיעור 5%; טעתה הועדה כאשר קבעה שהמערערת סובלת מאובדן מוחלט בשיעור חלקי לצמיתות בעוד שנכותה של המערערת בגין צניחת רחם היא זמנית ומצבה עשוי להחמיר.

8.      המשיב טען כי לא נפל פגם משפטי בעבודת הועדה. לטענת המשיב לא היה ערעור על בעיות אורולוגיות והועדה הוסיפה את ההגבלה בדבר עבודה בקרבת שירותים למרות שדרישה זו לא נזכרה בדו"חות כושר השתכרות שעמדו בפניה; כי לא כל מי שזקוק לעבודה בקרבת שירותים איבד את כושר עבודתו באופן מלא וכי אין כל אינדיקציה לכך שיש למערערת דחיפות בגישה לשירותים או שיש לה צורך בהגעה לשירותים מספר רב של פעמים; כי נכותה הנפשית של המערערת נמוכה ותיאור הבדיקה אינו מצביע על בעיה קשה; כי מסגרת הזמן של החלטת הועדה כפופה לתקופת הנכות הרפואית כאשר רק הנכות בתחום הגניקולוגי זמנית וכי אם תשתנה הנכות הרפואית זכאית המערערת לחזור לועדת אי כושר.

הכרעה